<h1>כל בו הלכ' שחיטה סימן ק"ז</h1>
<h2>דף נז:</h2>
בכל מקום מותר לשחוט, חוץ מן העזרה, שאין שוחטין בעזרה אלא קדשי מזבח בלבד, אבל החולין אסור לשחטן בעזרה, בין בהמה בין חיה בין עוף. וכן הוא אומר בבשר תאוה (וכי) [כי] ירחק ממך המקום וגו', וזבחת מבקרך ומצאנך [וגו'] ואכלת בשעריך. הא למדת שאין שוחטין בשר תאוה אלא חוץ למקום אשר בחר ה'. וזה שנשחט חוץ למקום הוא שמותר לאכלו בכל השערים. אבל השוחט חולין בעזרה, אותו הבשר אסור בהנאה כבשר בחלב וכיוצא בו, וקוברין אותו ואפרו אסור, ואפילו שחטה לרפואה או לאכילת גוים או לאכילת כלבים. [תוספ'], והרשב"א כתב שחט לשם אחד מכל אלו שלא לעבודה אלא לכונת רפואה, כאלו שמתעסקין בדברי הבאי, שחיטתו פסולה מדבריהם לאכילה ומותרת בהנאה. ע"כ.
